להעיר מתבגר

להעיר מתבגר

בוקר אור! ב-ו-קר א-ורררר! 

ניסיתם פעם להעיר מתבגר? 

הדברים נכתבים כאן לכבוד אלו מאיתנו שתפקיד "השעון המעורר" בבית הוא שלהם, 

ועכשיו – בגיל הקסום הזה – מקבלים בתגובה ל"בוקר אור חומד" שלהם סוג של נהמה, שלא לומר שאגה מעליבה קצת, שיוצאת ממי שפעם היה באמת באמת חומד… 

וזה קורה בדיוק בגיל הזה שבו הם אמורים להיות לגמרי עצמאים בהתארגנויות הבוקר!  

מה זה צריך להיות? 

– הגדילה הפיזית של גיל ההתבגרות, התפתחות המח והשינויים ההורמונליים – כל אלו דורשים אנרגיה (אוכל), ומעייפים מאוד: לפי הנחיות "האיגוד האמריקאי לרפואת שינה" מ 2015, בני נוער בגילאים 14-17 זקוקים ל 8-10 שעות שינה ביממה (מי שמכיר נוער שעומד בזה – שיקום!). 

– במקביל, זו בד"כ תקופה של פעילות שיא: לימודים, חוגים, תנועת נוער, והמון המון זמן חברים. יוצאים, חוזרים, הולכים, באים…  מי מספיק או רוצה ללכת לישון מוקדם? 

גם השעון הביולוגי משתנה קצת בגיל הזה, וגורם להירדמות ולהשכמה בשעות מאוחרות יותר. זה קשור להורמון המלטונין ולא אאריך, אבל זה מסביר את היכולת המדהימה "למשוך" את שעת השינה ו"להיתקע" במיטה בבוקר. ואגב, במקומות שונים בעולם כבר הבינו שכדאי פשוט להתחיל את הלימודים בשעה מאוחרת יותר, כמה פשוט.  

בקיצור, גם הביולוגיה וגם הסוציולוגיה חוברות יחד כדי להקשות על המתבגר להתעורר בבוקר. 

טוב, הבנו, ואנחנו לא כועסים אלא אמפטים. מה בכל זאת עושים? 

ראשית, כלל ברזל בגיל ההתבגרות – לא להיעלב. זה לא נגדי, זה בעד/ה. ובגרסת הבוקר: "זה לא כדי להעליב אותי, אלא בעד הרצון שלהם להישאר במיטה ולישון עוד קצת (עוד הרבה)". בקיצור, אל תגיבו לנהמה. 

שנית, למה בעצם אתם מעירים? 

זה הזמן להעביר אחריות למתבגר/ת, יש הרבה דרכים להתעורר לבד! אם הם מנוסים בכך, יופי, ואם זה חדש להם – לוו אותם בתהליך: 

בדקו איתם כמה זמן הם באמת צריכים להתארגן ועזרו "לגזור" שעות, שתפו ברעיונות להתעוררות סבירה (מוסיקה?), הציעו עזרה ממשית שמתאימה לכם, למשל – "אני מוכנה לבוא להעיר אותך פעם אחת/פעמיים, באיזו שעה כדאי שזה יקרה?" והגדירו מה קורה אם הם לא קמים. 

זה החלק הקשה: האם אתם מוכנים שהם יאחרו לבית הספר? או יפסידו יום לימודים כי ההסעה נסעה כבר? נכון, לא נעים, אבל לפעמים פעם אחת (ויותר…) היא "מחיר" ששווה לשלם. 

בראייה לרחוק, זה פשוט כדי שלא תצטרכו להתקשר אליהם לבדוק שקמו לשיעור באוניברסיטה…  

ובלי עצבים. ככל שתצליחו לעשות את זה נעים יותר – זה יהיה נעים יותר. 

 

מילה אחרונה – 

האמת, הם לא ישנים מספיק. והמחקרים מראים שגם אנחנו (המבוגרים הישראלים) לא.  

ומכיוון שכולנו יודעים כמה חשוב לישון טוב (לפי מיליון מחקרים על הקשר לתזונה, למצב הרוח, ליכולת הלמידה ולבריאות הכללית), אז אני מבקשת – אם למישהו יש כאן דרך לגרום לנוער שלנו ולנו להקפיד על שעות השינה המומלצות, קדימה, שתפו. אני לא פיצחתי, חוץ מההבנה שאם הם נרדמים על הספה בסלון אחר הצהריים, זה בסדר ולא "בזבוז זמן". 

ובינתיים, שיהיה בוקר נעים!